דברי תורה ופירושים להפטרה על פרשת השבוע, מתוך הספר "סיפור מן ההפטרה" – על ההפטרה לפרשת 'וילך'
בהפטרה מסופר: על דרישת הנביאים: הושע, מיכה ויואל מעם ישראל לחזור בתשובה.
פונה הנביא הושע בן בארי לעם ישראל ואומר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך, כי כשלת בעונך" (הושע יד ב), שובו בתשובה שלמה, ומה המרחק שצריך לשוב?! "עד ה' אלהיך". מכיוון שכשלת בעוונך, אמנם לא חטאת במרי ובמרד, אלא נכשלת ע"י המכשילים אותך שהם מלכי שומרון. בכל זאת כשלת ונחלשת כי העוונות מחלישים את הנפש.
ומובא בילקוט שמעוני: אמרו ישראל, רבונו של עולם! ומה אתה עושה לכל עוונותינו? אמר להם: עשו תשובה והם נבלעים מן העולם. שנאמר: "יבֻקש את עון ישראל ואיננו ואת חטֹאת יהודה ולא תמצאינה" (ירמיהו נ כ). אמרו לו: ולהיכן אתה משליכם? אמר להם: לים, שנאמר: "ותשליך במצלות ים כל חטאתם" (מיכה ז יט).
"שובה ישראל עד ה'" – בעוד שהוא ה' ומתנהג במידת הרחמים. ואם חלילה לא תשובו יתנהג עמכם במידת הדין – "אלהיך". לכן שובו אליו שהסנגור לא יהפך לקטיגור.
דרש רבינו הקדוש: גדול כחה של תשובה שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה מיד היא עולה עד מהלך חמש מאות שנים (פסיקתא רבתי).
והנביא מלמד את עם ישראל את אופן התשובה ואומר: "קחו עמכם דברים", תתוודו בפה בגדר "חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי לה', ואתה נשאת עון חטאתי סלה" (תהלים לב ה). ואם תעשו תשובה מאהבה – הזדונות נהפכים לזכויות. ומבטיח הקב"ה שאם תשובו בתשובה ארפא משובתכם, ארפא אותם מהשובבות.
"ארפא משובתם" – אמר הנביא: כך אמרה לי רוח הקודש מאחר שיאמרו לפ-ני כן, ארפא משובתם ואוהבם בנדבת רוחי אעפ"י שאינן ראויין לאהבה אתנדב לאהבתם כי שב אפי ממנו. ואם תשובו בתשובה הקב"ה יענה אתכם אעלה ארוכה ומרפא למשובתם ולמרדם שמרדו בי עד עכשיו.
הקב"ה שלח את נביאיו להזהיר את עם ישראל שיחזרו בתשובה.
"וה' נתן קולו" – זה קול השופר של ראש השנה. "לפני חילו" – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. "כי רב מאוד מחנהו" – אלו ישראל מחנה ה' צבאות. "כי גדול יום ה'" – זה יום הכפורים.
"וגם עתה נאֻם ה' שֻבו עדי בכל לבבכם, ובצום ובבכי ובמספד" (יואל ב יב).
תתקבל התשובה ע"י וידוי ועזיבת החטא, שהם מעיקרי התשובה. ולאחר מכן קירעו לבבכם שהיא החרטה הגמורה על העבר הכנעה בלב. "לב נשבר ונדכה, אלהים לא תבזה" (תהלים נא יט).
"אספו עם קדשו קהל" – לכנס עצרת עם רבתי בבית ה', שבשעת הצרה יפה הכינוס.
ומניין שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים?! שנאמר (איוב לו ה): "הן אל כביר ולא ימאס" (ברכות ח.).
קודם כל תיקעו שופר להחריד הלבבות, כמו שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"?! (עמוס ג ו). דבר שני: צריך לצום לענות נפש. ודבר שלישי: לעצור ממלאכה. והחי יתן אל לבו לשוב מחטאותיו ועוונותיו.
"ולא יהיה בך אל זר" – זה יצר הרע. ושב ורפא לו, ולאחר שישובו בתשובה שלימה יקבל ה' תפילתם. "ואת הצפוני ארחיק מעליכם" (יואל ב כ). רבותינו אומרים: זה יצר הרע שצפון בלבבו של אדם.
לעתיד לבוא יעשו הספד על יצה"ר שנהרג, וכי למה עושים הספד הרי צריך לעשות שמחה, מדוע בוכים?! אלא כדרשת רבי יהודה: (סוכה נב.)
לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין. צדיקים בוכים ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה?! שנזכרים בצערם שהיה להם לכבוש הרשע הזה בחייהם. ורשעים בוכים ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה?!
ואף הקב"ה תמה עימהם, שנאמר: "כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעֵינֵי שארית העם הזה בימים ההם, גם בעי–ני יפלא"?! (זכריה ח ו).
א"ר אסי: יצה"ר בתחילה דומה לחוט של עכביש – קורי עכביש. ולבסוף דומה כעבותות העגלה – חבל עבה שקושרין בו את הפרה למחרישה.
הנביא מיכה משבח את הקב"ה באומרו: "מי אל כמוך" המוחל על עוון ואינך עומד על פשע לשלם גמולו בראשו. ואף שהקב"ה כועס לא מחזיק לעד אפו, "כי חפץ חסד הוא".
ואמרו חז"ל: כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: "נשא עון ועבר על פשע" (מיכה ז יח). וכאילו משליך חטאתם במצולות ים שאינם נראים, מעביר ראשון ראשון.
שלכם, מגזין משקפת. שבת שלום
