28 Dec
28Dec

היו לה כל הסיבות הטובות להישאר עם בעלה הערבי וילדיהם המשותפים, בדיוק כמו שאר בני המשפחה, אבל רצף של התפתחויות הביא למפנה הגדול שהולך ומתברר כפרק ראשון בסיפור אנושי מטלטל שטרם בא אל סיומו המלא

סאברין בת ה – 30 נולדה בעיר בנגאזי שבלוב למשפחה יהודייה שנאלצה להחביא את יהדותה מהסביבה. באופן רשמי, עם עלותו של הרודן המטורף מועמר קדאפי, לכס השלטון לפני 41, שנה עזבו אחרוני היהודים את המדינה, אולם מתברר כי היו בודדים שהעדיפו להישאר בארץ הולדתם על פני הגירה אל הלא נודע. כזו הייתה משפחתה של סאברין. סבהּ ששירת בצבא לוב במשך שנים ארוכות העדיף את המוכר והידוע, גם אם הוא לא מלבב במיוחד, על פני העתיד הוורוד המובטח לו במקום זר בו יצטרך להתחיל הכול מהתחלה.

סאברין נולדה כדור שלישי של יהודים כאלו. סביה וסבתה שנשארו בלוב השיאו את שלושת ילדיהם למשפחות יהודיות שנשארו גם הן בהיחבא בעיר החוף בנגאזי והיא עצמה הייתה אחת מתוך חמשת ילדי בתם הגדולה. "חיינו כיהודים אנוסים", היא מעידה. "כשסבתא שלי הייתה בחיים, בכל שבת היינו נוסעים לחווה מבודדת וחוגגים שם את השבת, בלי שהסביבה תדע על כך. חששנו לחיינו והסתרנו את העובדה הזאת".

עם פטירת הסבתא התרופף הקשר היהודי של המשפחה. מלבד מסורות בודדות התרחקה המשפחה עוד ועוד ממקורה והתערתה בסביבה המוסלמית. בהיותה בגיל 17 נישאה סאברין לערבי מקומי. בעוד שלוש אחיותיה נשואות לערבים שלא יודעים עד היום על כך שהן יהודיות, קיבלה סאברין אומץ אחרי כמה שנים שבמהלכן ראתה את יחסו הסבלני ליהודים כל אימת שהנושא עלה על הפרק, וסיפרה לבעלה על מוצאה.

שנים עברו. עם פרוץ מלחמת האזרחים בלוב, ולאחר שאחיה היחיד שהיה חבר במליציה שנלחמה בקדאפי, נהרג במלחמה ונקבר כמוסלמי – הבינה סאברין שעתידה לא נמצא במדינה הצפון אפריקאית צמאת הדמים והחליטה לנסוע ללימודי רפואה במדינה מזרח אירופית. בעלה הערבי וילדיה הצטרפו אליה, כשהילדים, יהודים על פי ההלכה, החלו ללמוד בבית ספר קתולי בעיר הגדולה שבה קבעו את משכנם החדש.

אבל אז אירעה תפנית מפתיעה. בעודה ממתינה באחד הימים במכבסה המקומית, צדה את עיניה של סאברין, שהחלה בינתיים ללמוד את שפת המדינה מדבקה עם מגן דוד ועליה מופיע משפט יהודי. המדבקה הזו טלטלה אותה. היא הבינה שלראשונה בחייה היא יכולה אולי לפגוש ביהודים המנהלים את חייהם בגלוי כיהודים לכל דבר ועניין. היא שאלה במבוכה את בעלת החנות אם ידוע לה על יהודים המתגוררים באזור וזו ענתה כי אחיה נשוי ליהודייה מקומית וכי באותה עיר מתגוררים לא פחות מ-30 אלף יהודים ומתנהלת בה קהילה יהודית משגשגת. מכאן הייתה הדרך קצרה להגעתה של סאברין לקהילה היהודית המקומית בבקשה להיות חברה בה.
מטבע הדברים התקבלה סאברין בחשדנות גדולה, ולאחר דין ודברים היא נדחתה על ידי ראש הקהילה, מחשש כי מדובר במתחזה.

בצר לה, המשיכה סאברין בשגרת חייה בתפילה ובציפייה ליום בו יתאפשר לה להתאחד עם בני עמה.

לא עברה חצי שנה וסאברין נתקלה בסרטון מיוחד שהוציא יד לאחים בשפה הערבית, הקורא ליהודים אובדים, בנים ונכדים ליהודיות שנישאו למוסלמים בארצות ערב, ליצור קשר עם הארגון כדי לשוב ליהדותם. לבה של סאברין החסיר פעימה. היא מיהרה ליצור קשר באמצעות כתובת המייל שהופיעה בסרטון ותוך דקות בודדות החל איש מחלקת הביטחון של יד לאחים לעמוד עמה בקשר.

תחילה התבקשה סאברין להציג מסמכים המעידים על כך שהיא אכן בת לאם יהודייה. לאחר יגיעה רבה עלה בידה להשיג את תעודות הלידה שלה, של אמה, של סבתה ושל אם סבתה היהודיות. תוך כדי התהליך הביעה סאברין את רצונה להיות יהודייה כשרה, לעזוב את בעלה המוסלמי ולרשום את ילדיה ללימודים בבית הספר היהודי המקומי.

לאחר שעלה בידה להשיג מסמכים רלוונטיים נוספים אותם התבקשה להמציא, יצרו ביד לאחים קשר עם רב העיר, סיפרו את סיפורה וביקשו ממנו להירתם לעזרתה. כשהלה נתן את הסכמתו, טסו שניים מפעילי הארגון למדינה המזרח אירופית כדי להיפגש עם סאברין, עם בעלה ועם הרב. בפגישתם עם סאברין ובעלה, הסבירו אנשי יד לאחים בשפה הערבית לבעל המוסלמי כי הם באו לעזרת אשתו היהודייה שרוצה לחזור ליהדותה וכי ילוו את צעדיה מכאן ואילך.

הבעל, שלשונו נדבקה לחכו מרוב הלם, הבין שאשתו רצינית בכוונותיה ושיש לה גיבוי מוצק הן מהקהילה היהודית המקומית והן מיהודים ישראלים דוברי ערבית שמכירים היטב את רזי המנטליות ממנה הוא מגיע, והסכים להיפרד ממנה במקום. הוא רק הציב תנאי אחד שהוסכם על ידי הצדדים, לפיו הדירה ששכרו השניים מראש לחמש שנים ואת תמורתה נתנו מבעוד מועד תישאר ברשותו.

לאחר פגישתם עם הרב, ולאחר שזה הבין את המקרה לאשורו, חגגו סאברין וילדיה המאושרים את חודש החגים בבית הכנסת הגדול והמפואר בעיר, כשהקהילה כולה נרתמת לעזרתה ויחד עם יד לאחים עוזרת לה להשיג דירה שכורה ולממן אותה.

אחרי החגים, מתוך רצון להרחיק את סאברין וילדיה מהבעל המוסלמי שנשאר כאמור להתגורר בעיר, החליטו ביד לאחים להעביר את סאברין לעיר הבירה של אותה מדינה. ילדיה כבר נכנסו לאחד מבתי הספר התורניים המקומיים ובימים אלו עומדת סאברין לפני טקס השבה ליהדות בבית הדין המקומי.

בארגון 'יד לאחים' לא זנחו גם את הוריה ואת אחיותיה של סאברין. אחרי שהוריה סירבו לפניית יד לאחים לעזוב את לוב ומעדיפים להישאר בה עד יומם האחרון, שוקדים ביד לאחים בימים אלו על חילוץ אחיותיה של סאברין, שעברו להתגורר בעיר הבירה טריפולי, מידי בעליהן המוסלמים. "עוד חזון למועד", אומרים ביד לאחים, "אנו משוכנעים ובטוחים כי עד לסיום השנה הנוכחית שראשי התיבות שלה הם ת'הא ש'נת פ'דות – נוכל להיות כבר אחרי סיפור החילוץ של אחיותיה ושל ילדיהן היהודיים".

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.